השנה המיוחדת של שנת השירות הגיע לסיומה, ומי יותר טוב לסכם אותה מאחת מבנות השירות עצמן
תתארו לכם קצת אושר כי הוא כל כך כל כך נדיר כאן- אומר שלמה ארצי ב"תתארו לכם", השיר שבחרתי כחלק ממשימה שקיבלתי לסיכום השנה שלי
שמי אלמוג ואני בת שירות בעמותת עמיחי – לחיות בשוויון עם השוני, לה לא מעט מסגרות חוץ. אני במסגרת מועדונית גני ט"ל לימן בכפר סבא, הפועלת בשעות אחר הצהריים מיועדת לילדים בגילאי 3-7 עם מוגבליות
התחלתי את השירות שלי בספטמבר השנה, הזמן עבר כל כך מהר וכבר מתחילים לעבוד על מסיבת הסיום. כחלק מההכנות לסוף השנה קיבלתי משימה לחשוב על שני שירים, האחד שמייצג את תחילת השנה עבורי והשני שמייצג
את סופה
ידעתי מייד מה יהיה השיר שמייצג את סוף השנה שלי – ואותו אגלה לכם בהמשך - והשיר שמייצג את תחילתה הוא "תתארו לכם" שכתב שלמה ארצי. האמת היא שחיכיתי ממש עד הדקה האחרונה לפני שהיינו צריכים להציג את הבחירות שלנו, לא ידעתי מה לבחור, אבל פתאום המשפט הזה על האושר הנדיר שכולנו מחפשים תפס אותי
חשבתי לעצמי שהייתי רוצה להזמין את שלמה ארצי לבוא ולראות את הילדים. חשבתי שהייתי רוצה להגיד לו שפה האושר לא נדיר בכלל, הוא נמצא פה בכל יום, בכל צעד חדש שילד מצליח ללכת, בכל מילה חדשה שהוא מצליח להגות או מספר שהוא מצליח לזהות
ונכון, יש ימים שאת עייפה ורק רוצה לחזור הביתה ולנוח, יש ימים מתסכלים, יש דברים שלא הולכים ולא מסתדרים, כמו בכל דבר בחיים, אבל בסופו של יום האושר תלוי בצעד הקטן שהתקדמנו לעומת אתמול.
הנה השנה נגמרת, עברתי כל כך הרבה עם הילדים המדהימים האלה, הייתי איתם כשהם נפלו, בכו, לא הרגישו טוב, היו עצבניים ומתוסכלים, מצד שני גם הייתי איתם כשהם רקדו בחצר או ביקשו ממני לשחק איתם תופסת, הייתי איתם כשהם הצליחו למחוא כפיים בשיעור מוזיקה וללטף את הארנבת בשיעור חיות, וראיתי את ההנאה ואת האושר הפשוט והתמים שלהם רק ממגע הפרווה על ידיהם
הייתי איתם כשהם הצליחו לעשות משהו שהם לא הצליחו לעשות אתמול ונהניתי מהסיפוק שהם שאבו מכך כי זה היה סיפוק עצום גם בשבילי. אגרתי לעצמי את החיוכים והצחוק ושמרתי לימים שהם קצת קשים, מעייפים
ומתסכלים
ועכשיו, כשהשנה נגמרת, אני חושבת - איך נפרדים? מה אומרים? הם יזכרו אותי כשאבוא לבקר? אני חושבת על ההתקדמות הענקית שלהם מתחילת השנה, כמה השתפרו והתקדמו, ואני מרגישה גאווה שאני חלק מזה, חלק מהיום שלהם, מהחיוך שלהם
ילדה מתוקה ומדהימה בת חמש שאלה אותי מי אוהב אותי הכי בעולם, כשעניתי לה מבולבלת מהשאלה הלא צפויה "לא יודעת", היא אמרה לי בצורה הפשוטה והתמימה ביותר שיכולה להיות, כאילו זו התשובה ההגיונית ביותר בעולם -אני
ואם תהיתם מה השיר שבחרתי לסוף השנה שלי, הוא "מתנות קטנות" של רמי קליינשטיין, כי השנה הבנתי עד כמה החיים הם מתנה ועד כמה צריך להגיד תודה על הדברים הקטנים והפשוטים במהלך היום
השנה הבנתי שהחיים שלנו הם אוסף של מתנות קטנות, רסיסים של כוונה ואמונה ושל הכוח שלנו לשנות את מה שיש ביכולתנו לשנות ולקבל את מה שאנו לא יכולים לשנות, בכל מקרה הילדים האלו שינו אותי
