אפקט ההפקה ככלי לשיפור הזכרון והלמידה בקרב אוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית

מי מאתנו לא היה רוצה להיות בעל זיכרון מושלם? כזה המצליח לזכור היטב מידע מסוגים שונים, ואינו שוכח דבר? ניסיונות למצוא שיטות יעילות לשיפור הזיכרון נמצאים במוקד המחקר מזה עשרות שנים. מחקר שהתבצע ע"י החוקרים ד"ר מיכל איכט וד"ר יניב ממה במרכז היום של עמותת עמיחי ובמימון קרן שלם בודק את ההשפעה של טכניקת "אפקט ההפקה" על יכולתם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להגיע להישגי זיכרון טובים יותר

 

"אפקט ההפקה" (Production effect) היא תופעה מוכרת בשדה המחקרי המתארת יתרון של לפחות 20% ביכולת שלנו לזכור מילים כשאנו מבטאים אותן באופן קולי, על פני מילים שנלמדו ללא הפקת קול. האפקט תואר לראשונה בכשמילים כתובות הוצגו בפני המשתתפים, בזו אחר זו. המשתתפים למדו חלק מן המילים באמצעות הפקה קולית (אמירתן בקול), וחלק באמצעות קריאה דמומה. מחקרים רבים מצאו כי הפקה של מילים באמצעות קריאתן בקול משפרת את הזיכרון באופן משמעותי ביחס לקריאה דמומה. קריאה בקול נמצאה יעילה יותר גם ביחס לסוגים אחרים של הפקות, למשל אמירת המילים בלחש, הקלדתן, או כתיבתן. שיפור הזיכרון למילים שנאמרות בקול נמצא גם בקרב אוכלוסיות מיוחדות, כמו קשישים, ילדים צעירים (בני חמש שנים), חולי דיסארטריה, מושתלי שבלול.

 

אפקט ההפקה מוסבר בכך שאמירת מילים כתובות, מערבת מספר גדול יחסית של תהליכי עיבוד, בכמה חושים שונים: 1. ראיה - תהליך עיבוד חזותי של קריאת המילה. 2. תחושה - תהליך עיבוד תחושתי-תנועתי של היגוי המילה (תנועת אברי ההגייה). 3. שמיעה - תהליך עיבוד שמיעתי של האזנה למילה בעת אמירתה בקול. המספר הגדול של תהליכי העיבוד בחושים השונים מקנה יתרון למילים שנאמרו בקול על פני מילים שנקראו ללא קול. מילים שנלמדו באמצעות קריאה דמומה (ללא קול) עוברות תהליך עיבוד בודד בלבד בחוש אחד (תהליך חזותי – קריאה), ולכן נזכרות בצורה פחותה.

 

 

 

 

המחקר הנוכחי בוחן את קיומו וגודלו של אפקט ההפקה בקרב בקרב אוכלוסיית אנשים בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית. בקרב אוכלוסייה זו נפוצים קשיי זיכרון ולמידה, וקיים קושי להשתמש בשיטות שינון מורכבות (למשל כאלו המבוססות על ידע אורייני).

 

המשתתפים במחקר לקחו חלק בארבעה ניסויים, כאשר בכל אחד מהם הם ננחשפו לגירויים חזותיים: א. תמונות מילים שכיחות (ארון, חתול), ב. תמונות מילים נדירות ולא מוכרות (אנקול, חפת), ג. מילים מוכרות כתובות, ד. טקסט סיפורי פשוט (משפטים). בכל ניסוי, מחצית מן החומר נלמד ללא הפקה (הסתכלות בתמונות, הקשבה לניסיין, או קריאה דמומה) ומחציתו באמצעות הפקה קולית (אמירת המילה, או קריאה בקול). בתום שלב למידת החומר, המשתתפים מבצעים מבחן זיכרון פשוט (מבחן היכר).

 

ממצאי המחקר תומכים בקיומו של אפקט הפקה בלמידת תמונות מילים שכיחות (תנאי א), קריאת מילים שכיחות (תנאי ג), וקריאת טקסט (תנאי ד). בכל אחד מתנאים אלו, הפקה קולית שיפרה באופן משמעותי את הזיכרון, כך שהמשתתפים זכרו כמות גדולה יותר של מילים קוליות לעומת שקטות, וענו בצורה מדוייקת יותר על שאלות שהתייחסו למשפטים קוליים מתוך הטקסט, לעומת משפטים שנלמדו בקריאה דמומה.

 

בניסוי בו נלמדו תמונות של מילים נדירות ולא מוכרות, נמצא ביצועי זיכרון טובים לשני סוגי המילים, הקוליות והשקטות, ולא נמצא הבדל ביניהן. במילים אחרות, לא נמצא אפקט הפקה. ניתן להסביר ממצאים אלו בנטייה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית להסתמך על עיבוד ראייתי בעת למידה (הזיכרון החזותי – מרחבי שלהם נחשב טוב מהזיכרון המילולי). מכאן, כאשר הם משננים חומר מוכר (תמונות מילים מוכרות, מילים כתובות מוכרות או טקסט פשוט), הם יכולים להישען על עיבוד סמנטי-מילולי של הגירוי. במקרה כזה, הפקה קולית (מילולית) מקנה יתרון בזכירה. אולם, בלמידה של מושג חדש שאינו מוכר (הסתכלות על תמונת חפץ זר, שאין לגביו כל מידע סמנטי), הקידוד נשען בעיקר על עיבוד ראייתי של הפריט (צורה, צבע, גודל). אמירת המושג חסר המשמעות בקול אינה מביאה לתרומה בחוזק העיבוד. ממצאי הביניים תומכים בשימוש בדיבור (הפקה קולית של מילים, משפטים) לצורך שיפור הזיכרון, והם בעלי השלכות קליניות חשובות.

 

Please reload

פוסטים לפי קטגוריות
למקרה שפספסת
Please reload

ניוזלטר עמיחי - להיות מעודכן, לקבל השראה ולבחור איך לעזור

אצלך פעם בשבוע

צור קשר

ניווט באתר

עמותת עמיחי

יקינטון 3 א׳, הוד השרון.

ת.ד 817, מיקוד: 4510801

פקס : 09-7686322

עקבו אחרינו גם ביוטיוב ובפייסבוק

 

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon

© 2015 by Amichai. Proudly created with Wix.com

טלפון : 09-7430004