מכירת מוצרים חברתיים כמודל חלופי לפעילות עמותות וארגונים חברתיים

שינויים נרחבים בכלכלה ובטכנולוגיה שהובלו למודלים עסקיים חדשים לא פסחו על המגזר השלישי והפעילות החברתית של עמותות וארגונים חברתיים. התחרות הקשה בגיוס תרומות שהתפתחה בעשורים האחרונים, חייבה את הארגונים החברתיים לחפש אחר מודל חלופי למימון פעילותן ולהבטיח את יציבותם הכלכלית.

 

 

פוסט זה הינו השלישי בסדרה אודות צרכנות קהילתית. בפוסט הראשון סקרנו בקצרה את השינוי שחל במחויבות של חברות ועסקים לסביבה ולקהילה, ואת השינוי שעבר על קהל הלקוחות שגרם לשינוי זה. בפוסט השני הצגנו מספר מודלים עסקיים המקדמים צרכנות חברתית, ואילו בפוסט זה נציג בקצרה את הקושי של ארגונים חברתיים לפעול במסגרת המודל הפילנתרופי הישן, ואת הצורך שלהן לפתח מקורות הכנסה חלופיות למימון פעילותן.

 

שינויים בעולם הפילנתרופי

במהלך העשורים האחרונים חלו תמורות משמעותיות בעולם הפילנתרופי. רשת הביטחון הסוציאלי של מדינת הרווחה, שפרסה המדינה לטובת אזרחיה, הוחלפה בעקרונות השוק החופשי ובצמצום משמעותי בהתערבות המדינה באספקת שירותים מסובסדים לאזרחיה. שינוי זה (לצד גורמים רבים אחרים שלא נוכל להרחיב לגביהם בפוסט קצר זה) הביא לגידול במספר הארגונים החברתיים הפועלים ולהתרחבות תחומי העיסוק שלהם. לצד גידול זה חלה גם התמקצעות רבה של ארגונים אלה, ויחדיו יצרו צורך הולך וגובר בכספי תרומות למימון העשייה החברתית. לצד התחרות הקשה שנוצרה חלו שינויים גם בקרב הגופים התורמים; בארץ כמחצית מהכספי התרומות מגיעים ממקורות בחו"ל דרך ארגונים וקרנות פילנתרופיות לצד תורמים גדולים כקטנים. בעשורים האחרונים הצורך של קהילות בחול להרחיב את הפעילות שהן מציעות לקהילה היהודית המקומית הנאבקת על זהותה, הביאו לירידה באחוז התמיכה המועבר לארץ. כמוכן, השינויים והפערים האידיאולוגים בין יהדות התפוצות ליהדות בארץ מובילות גם לירידה במחויבות של הדור הצעיר להמשיך ולתמוך בארגונים ישראלים. כך נוצר מצב שבו אומנם התרומות בחו"ל הולכות וגדלות מדי שנה, אחוז הכספים המועבר לארץ קטן, כשבארץ התרבות הפילנתרופית צומחת בקצב איטי.

שינויים חלו גם בפעילות הקרנות הפילנתרופיות בארץ ובחו"ל המהוות מקור משמעותי לתמיכה בארגונים בארץ. ככל שחלף הזמן אימצו קרנות אה גישה ממוקדת יותר בניסיון לקדם את האג'נדה החברתית שלהם. קרנות רבות אימצו מספר מצומצם של תחומים העונה בצורה המיטבית על מטרות הקרן, והפסיקו לתמוך בתחומים אחרים. גישתם האסטרטגית הרחיבה את תמיכתם בתחומים אחדים, וצמצמה באופן ניכר את כל השאר, דבר שהוביל לקושי נוסף בקרב תחומים מסויימים.

 

 

חברות עסקיות גם משמשות כגורם תמיכה משמעותי בארץ, אך תמיכה זו אינה בהכרח כלכלית. גם כאשר התמיכה היא אכן כזאת היא מתבצעת במספרים קטנים ביחס למקובל בחו"ל. כך למשל נהוג שאחריות חברתית תאגידית סבירה תהיה בגובה 1% מרווחי החברה לפני מיסים, אך בארץ סטנדרט זה לא אומת, והתרומות קטנות משמעותית. גם בקרב התורמים הפרטים התרבות המקומית ממש אינה מצטיינת; אומנם בקרב קהלים מסויימים (בעיקר דתיים) התרבות הפילנתרופית מקובלת יותר, אך בקרב כלל האוכלוסיה איננו מצטיינים כלל. ככלל ממוצע התרומות לאדם בארץ עומד על כ-25% בלבד מזה של ממוצע התרומות לאדם בארה"ב. הפער זה ביחס לכלל אוכלוסיית ארה"ב, הינו משמעותי עוד יותר אם בוחנים את ממוצע התרומה לאדם בארץ ביחס לממוצע התרומה לאדם בקרב הקהילה היהודית בארה"ב. כמוכן, שינויים טכנולוגיים שהובילו לתחרות נוספת על המשאבים הקיימים מצד אנשים פרטיים. כך כל אתרי מימון ההמונים מאפשרים לאנשים עם צרכים אישיים לפנות ישירות לתורמים ולבקש את תמיכתם, בלא צורך בתיווך של הארגונים החברתיים. כמוכן יזמים שמבקשים תמיכה בפרוייקטים לא חברתיים (הפקת אלבום מוסיקה וכו'), אף הם נוגסים בסופו של דבר בארגונים החברתיים ובכספים שהם יכולים לקבל מהקהל הרחב.

סיבות אלה לצד רבות אחרות ובהן חוסר נכונותה של המדינה להכיר באופן משמעותי יותר בתרומות לצורכי מס (כפי שנעשה בארה"ב ובמדינות נוספות) או התחושה של רבים שהמיסוי הגבוה צריך להבטיח רשת ביטחון משמעותית יותר לאזרחים, הובילו בסופו של דבר למחסור משמעותי במשאבים בקרב רבים מהארגונים החברתיים.

 

הצורך במציאת מקורות הכנסה חלופיים

שינויים אלה בעולם הפילנתרופי הובילו ארגונים רבים לנסות ולחפש מודלים אחרים למימון פעילותם במקומה של הפילנתרופיה המסורתית. ארגוני תשתית כמו גם עסקים וקרנות פילנתרופיות החלו לסייע לארגונים ולעמותות להתמקד בחיפוש אחר מקורות חלופיים שכאלה. ארגונים רבים הבינו שהידע הקיים ברשותם יכול לשמש גם למטרות רווח, וכך החלו לצוץ מיזמים רבים של ארגונים ועמותות שנועדו לקדם יציבות פיננסית. אחד הביטויים הבולטים לתהליך זה ניתן למצוא במגוון המוצרים שעמותות וארגונים חברתיים מציעים כיום לקהל הרחב;  מרכזי תעסוקה של אנשים עם מוגבלות או של אוכלוסיות מוחלשות אחרות הפכו למקומות יצרניים ואיכותיים. לצד חנויות אלה ניתן למצוא עוד מיזמים רבים של מכירת שירותים, הרצאות, חוגים והשכרת מקומות פעילות כמקור מניב. ישנן עמותות שהצליחו כל כך עד שהפרידו את הפעילות העסקית מהעמותה, ויש כיום עמותות וארגונים שקמות מלכתחילה עם מודל רווחי שאינו מתבסס על הצורך בגיוס תרומות מסורתי.

 

 

בפוסט הבא והאחרון בסדרה נתמקד בחנות החברתית של עמותת עמיחי, במוצרים השונים שהיא מציעה לקהל הרחב ובאימפקט שיש לה על השירותים שהעמותה מספקת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.

Please reload

פוסטים לפי קטגוריות
למקרה שפספסת
Please reload

ניוזלטר עמיחי - להיות מעודכן, לקבל השראה ולבחור איך לעזור

אצלך פעם בשבוע

צור קשר

ניווט באתר

עמותת עמיחי

יקינטון 3 א׳, הוד השרון.

ת.ד 817, מיקוד: 4510801

פקס : 09-7686322

עקבו אחרינו גם ביוטיוב ובפייסבוק

 

  • YouTube Social  Icon
  • Facebook Social Icon

© 2015 by Amichai. Proudly created with Wix.com

טלפון : 09-7430004